הגדרת בעיה:
שני כוחות שמנוגדים זה לזה ולא מגיעים להכרעה תוך פרק זמן סביר.
הטובה: יש פתרון.
הרעה: הסיכוי שלמנהיג הנוכחי (או מנהיג אחר מתוך ה-120) תהיה הנחישות הוא קרוב לאפס – אלא אם אנחנו נפעל נכון (הפירוט בהמשך הפוסט).
הנתונים לגבי עזה/החמאס כיום:
- החמאס פגע בישראל בצורה קשה שלא מאפשרת הבלגה.
- החמאס מחזיק כ-200 בני ערובה.
בישראל יש רגישות ענקית להחזרת שבויים/בני ערובה. - צה"ל הוא צבא חזק שיכול, ללא שום עזרה של צבא זר, לשטח את רצועת עזה בתוך מספר ימים.
- לישראל הגיעו כוחות שיכולים להבעיר חצי מזרח תיכון: 2 נושאות מטוסים אמריקאיות ומצד שני – 6 אוניות מלחמה סיניות נשלחו לים התיכון.
- בישראל, אין כיום הנהגה חזקה שמסוגלת לקבל וליישם החלטות קשות.
- רוב מנהיגי העולם הם בעד ישראל ברגע זה. המצב יתהפך בתוך 48 שעות מפתיחת המלחמה וקבלת צילומי זוועה של הרוגים פלסטינים.
- החיזבאלה בצפון די נצר את נשקו. לא ידוע מה יקרה ברגע שישראל תפתח בכיבוש חלקי או מלא של הרצועה.
הבעיה בפני מדינת ישראל:
- הפעולה הנכונה היא כיבוש הרצועה, מיטוט החמאס, שחרור בני הערובה ואיפשור של משטר מקומי סביר (אולי הרשות הפלסטינית) עם ליווי ופיקוח בינלאומי.
היכן הבעיה?
ברגע שהחמאס יפרסם סירטון של בן ערובה – ילד ישראלי קשור על גג של מבנה צבאי שצה"ל עומד לפוצץ – אני לא מכיר מנהיג אחד שיהיה לו האומץ לתת לצה"ל את ההוראה: עם כל הכאב – תפציצו כי עתיד מדינה ישראל חשוב מחיי ילד אחד. עדיף להציל מדינה שלמה אל מול ילד אחד. - הפעולות הלא נכונות:
א. לא להיכנס לרצועה ואז חמאס הבין שניצח ויחזור במשנה מרץ וכנ"ל החיזבאלה.
ב. להיכנס בכל הכח – החמאס יצלם סירטונים של רצח בן ערובה אחד בכל שעה עגולה. אין מי שיעמוד בנטל כזה.
ג. להיכנס חלקית ולנהל מו"מ – זה כמו "לא לבלוע ולא להקיא". כל החסרונות של כל האופציות ביחד עם חיילי צה"ל הרוגים ללא שום תועלת.
ד. להמתין – מוריד את מורל הצבא ומוריד את תמיכת העולם שקיבלנו כאשר "הנושא היה חם".
הפתרון:
https://www.facebook.com/100000674938302/videos/1057741645227208/
