לא לרשום נתונים, הסיבות:
א. אנשים לא משתכנעים / לא משנים דעתם בעקבות נתונים באינטרנט.
ב. אם תרשמו נתונים – תמיד יגיע מישהו שיפרסם נתונים אחרים והלקוח שלכם / האדם שאתם בתקשורת איתו נכנס לבלבול ולא רוצה לשמוע עוד שום דבר.
2. לא לרשום "הוכחה לטעות של הצד השני!"
הסיבה: אף אחד לא אוהב להיות טועה ובפרט לא לראות הוכחה לכך.
כשאנחנו מראים לצד השני שהוא טעה – אנחנו מכריחים אותו להתחפר עוד יותר בדעתו הקודמת ולחפש עוד "הוכחות" שמה שהוא חשב קודם – היה מוצדק. היכולת של הזולת להקשיב ולשנות נקודת מבט הופכת לכמעט בלתי אפשרית. הפסדנו את הלקוח / את השומע.
3. איך כן לרשום?
בגדול:
לגרום לשומע להתבונן.
לגרום לשומע להתחיל להטיל ספק בכך "שלא יכול להיות שהממשלה פועלת להזיק לציבור".
איך עושים זאת?
בעזרת שאלות (ולא באמצעות "הוכחות שהוא טועה ואנחנו צודקים"):
דוגמא לתגובה בפייסבוק שתביא תוצאות:
א. אם הממשלה דואגת לציבור – *איך הסכימה לאמנה שמחקה את סעיף "זכויות האדם" באמנה החדשה? יתכן שהממשלה דואגת למשהו אחר?*
ב. אם הממשלה דואגת לציבור – איך יתכן שמסרה לארגון שלא שייך למדינה את הזכות להכריז מצב חירום פונטציאלי ללא קריטריון וגם ללא זכות ערעור במדינת ישראל?
ג. אם ארגון הבריאות העולמי דואג לתת עזרה למדינות – למה הפך עצמו מגוף מייעץ לגוף מחוקק? אם אני נותן לך עזרה בקביעות במשך 30 שנה ואתה נהנה ורוצה עוד – האם אני צריך לחוקק את זה או שאתה תגיד לי תודה גם "בלי חוק"?
ד. אם ידי ארגון הבריאות העולמי נקיות ואם הוא דואג לרווחת האזרח וכו' – למה הוא קבע צנזורה ברשתות החברתיות וקבע שזו החלטה שלו בלבד מהו "מידע כוזב"? למה זה מפחיד אותו שאנשים יתבטאו ברשתות וידרשו מידע?
