לפני כן, נגדיר כמה מונחים:
א. "טרור" אינו נסיון לכבוש מדינה. "טרור" בתרגום לעברית הוא "פחד".
ב. "פחד" הוא מהבלתי נודע. אם עשיתי עבירת תנועה ולא יודע אם צילמו אותי או לא אז אני מפחד מהקנס ומהנקודות. ואם כבר קיבלתי את הדו"ח – זה לא נעים. אבל כבר אין פחד שאקבל דו"ח.
(בהמשך יובהר מדוע נקודה זו חשובה בתקשורת עם הילדים ובכלל).
ג. "בלבול" – מצב של חוסר סדר משמעותי. משהו שנראה "שאין מוצא" או שאין מוצא סביר.
ד. "תקשורת" היא "שיכפול" של מסר שהתקבל מהצד השני. מה שנאמר לי ע"י הזולת – התקבל אצלי בצורה מדוייקת וללא שינויים.
ה. "סרטים" – בסלנג: ביטוי לדמיונות מומצאים, שליליים ובדרך כלל לא קשורים למציאות.
מה החמאס מנסה לעשות לנו? טרור.
החמאס לא תיכנן כרגע לכבוש את מדינת ישראל אלא לעשות "טרור". הפחדה.
האם החמאס הצליח? לצערי, כן. מאד.
והתוצאה של ההפחדה, היא:
1. אנשים מכונסים בתוך עצמם. אנשים פחות מדברים זה עם זה, פחות נפגשים, חוגגים או מבקרים. אנשים מתכנסים בבתים.
ובשורה האחרונה: פחות תקשורת.
2. התוכן שמגיע בתקשורת המדיה/עיתונות/טלוויזיה/רשתות חברתיות הוא תוכן שלילי מאד. לאף אחד אין מצב רוח יותר טוב.
ותקשורת בנושאים שליליים מגדילה את הפחד.
3. בלבול – אנשים די משותקים. מי שהכרנו עד אתמול "שיש לו פתרון לכל דבר", שאפשר לסמוך עליו ולהתייעץ עימו נשאר משותק וחסר פתרונות.
והראש שלנו אומר: "אם לאדם שיש תמיד פתרונות – כרגע, אין לו פתרונות – אז כנראה שהמצב "הרבה יותר חמור" ממה שחשבתי. "הסרטים" מתחילים לפעול במלוא העוצמה והנזק מכך ברור.
האם תקשורת חשובה?
כן, מאד.
אדם חי במידה שהוא מתקשר.
קבצן בפינת הרחוב שאינו מדבר עם איש – אולי הלב/ריאות שלו פועלים אך קשה לומר שהוא אדם חי.
קחו את האדם הכי טוב בעולם ושימו אותו בחדר סגור ללא אנשים והוא יוצא מדעתו.
ואם פחד/טרור מוריד תקשורת אז הוא מוריד חיים (אפילו אם לא הרג אדם אחד)
כשאדם מפחד – הוא נרתע מתקשורת במקרה הקל, ומתחיל "להריץ סרטים" שלילים במקרה הגרוע, ומתחיל להעביר סרטים אלו לבני משפחות ולחברים במקרה העוד יותר גרור.
וכך, מבלי להתכוון, אנחנו מסייעים לטרור במו ידנו. זו המציאות לצערי.
מה אפשר לעשות?
למדנו שכאשר אין נתונים – אז יש "סרטים".
וכאשר יש בלבול אז יש שיתוק.
וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות ברגע זה לכל הסובבים אותנו:
א. לשים נתונים ואז אין סרטים.
ב. לשים נתונים ואז אין בלבול ואין שיתוק.
ג. לעסוק ביצירה חיובית – עם ילדים, בני/בנות זוג, במקום העבודה וכו' – מי שעסוק ביצירה ובדברים חיוביים – זו "תעודת הביטוח" הטובה ביותר לשפיות ועצירת ההשפעות השליליות של פיגוע החמאס והשלכות המלחמה המתקרבת.
הרבה פעילות גופנית – למבוגרים ולילדים. ואם אפשר בקבוצות – אז עדיף.
ד. תקשורת חיובית מבטלת תקשורת שלילית.
הרבה תקשורת חיובית תבטל הרבה תקשורת שלילית.
מהיכן נשיג נתונים?
בשתי "קבוצות המומחה" של שמואל שעיה – ניתנים כל יום כלים לטיפול במצב וכן נתונים יציבים.
לינקים להצטרפות:
1. קבוצת המומחה בנושא WHO: https://chat.whatsapp.com/FGUSsclvh71K3JU8G64iR0
2. קבוצת המומחה בנושא אג'נדה 2030: https://chat.whatsapp.com/F3uIcTbo9PABD4Tjg9dv1q
מה לעשות כעת?
א. להעביר מסר זה לכל מי שאנחנו מכירים ושהם יעבירו הלאה.
ב. לדבר עם: הילדים, המבוגרים, בני/בנות זוג, חברים מעבודה, שכנים וכל אדם ובכל מקום: לתת לו נתונים וכלים (ואם חסר אז לפנות אלי בקבוצה ואסייע).
ככל שנרבה לדבר בתקשורת חיובית – כך נרפא את עצמינו ואת כל הסובבים אותנו.
