התשובה לצערי היא: לא מסבירים זאת, ברגע זה, כלל.
הסיבה:
רוב האנשים במדינה לא מודעים לסכנת האמנה של אב"ע.
כשמדברים איתם לראשונה, התגובה שלהם היא בין:
1. "לא יכול להיות שארגון בריאות עולמי לא ירצה בטובת האזרחים", או
2. "זו קונספירציה/חלום בהקיץ שלכם", או
3. "אולי אב"ע לא מושלמים אבל אני בספק אם אם באמת יממשו תוכניות שטניות."
כשאדם דואג מאד בגין נושא א' (עוטף עזה) הוא אינו פנוי לשמוע אל נושא ב' (אב"ע) ועל אחת כמה וכמה כאשר נושא אב"ע דורש ממנו התבוננות ושינוי נקודת מבט.
זה לא משהו שעושים "כדרך אגב" ובוודאי לא ברגע של דאגת אמת בנושא אחר.
מה כן אפשר לעשות?
לעשות טוב לאנשים. להרגיע. לתת כלים להתמודדות עם הפחד ועם הלא נודע.
זה יגרום לאחרים להיות חברים שלנו, לאהוב אותנו ולדעת שאנחנו "עוגן יציב".
וכאשר הנושא של עוטף עזה ירגע – הם יהיו הרבה יותר קשובים לנו.
זה לא נעים לנו, הפעילים, שאנחנו לא יכולים כעת לעשות הסברה בנושא כה חשוב (וארגון אב"ע והאו"ם לא יחכו לנו ולא יתנו דחיה בגלל העוטף) אבל כל תקשורת, ברגע זה, בנושאים שאינם קשורים לעוטף – לא יפלו על אוזן קשובה.
ואם לא יקשיבו לנו אז עדיף לא לדבר בנושא אלא לעזור לסובבים אותנו בכללי
