פחד הוא "יועץ רע".
אדם שפוחד אינו נמצא בתקשורת ואי אפשר לעזור לו ואי אפשר לפקוח לו את העיניים. אין תקשורת.
אבל המזל שלנו הוא שאנשים לא נולדים פחדנים.
ראו התנהגות ילדים – לא פוחדים משום דבר עד שמישהו (בדרך כלל מבוגרים/הורים/מורים וכו') אומר להם שצריך לפחד.
ומה הבעיה בפחד?
הבעיה היא שפחד = בריחה מתקשורת.
כך עובדים משטרים דיקטטורים – מפחידים את הציבור שלהם עד שהוא משותק. וציבור משותק הוא צייתן. וצייתנים הם חומר גלם מושלם לדיקטטורות.
(באקדמיות להורים שאני נותן בהתנדבות מזה 19.5 שנים ובהיקף של 30 הרצאות בחודש, ואני מלמד הורים כיצד לגרום לילדים שלהם להיות אחראים לחייהם ולא פוחדים מחייהם – כולם מוזמנים להגיע. זה ללא תשלום).
הפתרון לשיחרור "הפחד" אצל אנשים:
1. לתת להם "אישור", להסביר להם שאתם מבינים באמת את הפחד שלהם. ובמקרה שלנו – אם מישהו אומר למשל שהוא מפחד שאנחנו נבטל את האמנה ואז במקרה מגיפה – לא יהיה תיאום בין המדינות והסכנה תגדל – אנחנו עונים: החשש לך מוצדק. אם תהיה מגיפה – זה מאד חשוב שמדינות אחרות תדענה ותתארגנה בהתאם. אני מאד רוצה שלא יהיו מגיפות ואם כבר קרה – שיהיה את הכלי לעצור אותה עוד כשהיא קטנה.
(שימו לב:
א. אני רק "נותן אישור" ולא מוסיף שום "אבל", "מצד שני", "צריך לקחת עוד דברים בחשבון" וכו'. רק אישור לחשש האמיתי של הזולת.
ב. נותנים אישור למשהו אמיתי בלבד. לא מזייפים ולא משקרים. לכולנו יש אינטרס שמגפות תעצרנה במועד וזו שאיפה אמיתית ולגיטימית. הדרך שבחר בה ארגון הבריאות היא שקר ולא מביאה לעצירת מגיפות אלא לדיקטטורה עולמית – *אבל הרצון לעצור מגיפות בהקדם האפשרי והחשש שמא מגיפות תתפרצנה – הוא חשש לגיטימי לחלוטין!*)
2. אם הצד השני נרגע. אם הוא יצא מהפחד אז עוברים לסעיף 3 להלן.
אם הצד השני טרם נרגע – אם עיניו לא בורקות אז סימן שלא סיימתנו את הטיפול בסעיף 1.
חוזרים לסעיף 1.
מבררים מה עוד מפחיד את הזולת וממשיכים לטפל עד שהפחד עובר.
נתון / חוק טבע: אם הזולת מקבל אישור אמיתי/כנה/שיצא מהלב – הוא יפסיק לפחד ויעבור לשאלה הבאה: "מה אפשר לעשות בנושא / איך אפשר לפתור את הבעיה.
נקודת המבט של פחד היא העדר תקשורת ושיתוק (וקבלת כל הפחדה חדשה כאילו שהיא אמת לאמיתה.
נקודת המבט של מי שקיבל אישורים לחששות ויצא מהפחד: יותר תקשורת וחיפוש פתרונות אמת וזו הנקודה שאנחנו רוצים להגיע.
OK?
